Use of the Flash Technique in EMDR Therapy:
Four Case Examples
BY: Manfield, Philip; Lovett, Joan; Engel, Lewis; Manfield, David
למאמר המלא באנגלית, לחצו כאן
תרגמה את עיקרי המאמר: ליאורה מחט*
המאמר מתמקד בארבעת השלבים הראשונים ב-EMDR.
שני השלבים הראשונים – לקיחת ההיסטוריה של המטפל ושלב ההכנה מאפשרים למטפל לבצע פורמולציה של המקרה, להכין את המטופל לטיפול EMDR ולבחור מטרה מתאימה לעיבוד.
השלב השלישי, שלב ההערכה, מיועד על מנת להחליט באיזה מרכיבים של הזכרון משתמשים ולבסס הערכה של התהליך על ידי שימוש ב-SUD. בשלב הרביעי, דה סנטיסיזציה, הזכרון מעובד על ידי שימוש ב BLS.
הטכניקה THE FLASH TECHNIQUE מיושמת בשלב ההכנה כדרך מהירה ולא כואבת בהפחתת העוצמה של זיכרונות כואבים בכדי שהם יוכלו להיות מעובדים בשלבים הסטנדרטים של EMDR.
השימוש בטכניקה מומלץ למטופלים החוששים להיזכר באירועים הטראומטיים, מטופלים אשר חווים דיסוציאציה כשהם נזכרים בו, מטופלים המוצפים רגשית או המתנגדים לתהליך הזכירה עצמה. המטרה היא להוריד את ההפרעות הנלוות לזכרון לרמה שהמטופל לא מתנגד לגישה מלאה לזיכרון ולעיבוד שלו בפרוטוקול הרגיל. המטרה אינה הורדת ה-SUD ל-0 אלא לרמה כזו שניתן לעשות עיבוד של האירוע.
ההתערבות לוקחת בין 10 ל-45 דקות. לפני שהזיכרון מופעל, המטופל מתבקש להתחיל ממשאב או ממצב ניטראלי וכשהוא מוכן, לחזור לזיכרון המטריד לשבריר שנייה ואז להגיד למטפל כשהוא מצליח לחזור למצב הניטראלי או המשאב.
המצב הממושאב יכול להווצר על ידי מחשבה, זכרון, תמונה אשר נותנים למטופל תחושה של WELL BEING ורוגע.
לפני ובמשך השימוש בטכניקה עובדים עם BLS איטי. בד"כ מקובל להשתמש ב-3/4 סטים איטיים מאוד במהלכם המטופל מצליח לגשת לזכרון, להיות בו להרף עין ואז לחזור למצב הרגוע. מבקשים מהמטופל לא לחשוב על הזיכרון המטריד לפני השימוש בטכניקה.
כשהוא מוכן, לחזור אליו לרגע קט ואז לחזור למצב הרגוע. יש להסביר למטופל שהטעות הנפוצה ביותר של מטופלים היא שהם נשארים בזיכרון יותר מדי זמן. מטאפורה שעובדת מצוין היא להשוות את הטכניקה להעברת אצבע בלהבת נר דולק – האצבע עוברת באש אך במהירות כך שהיא לא נכווית.
יש לשאול את המטופל אם היה להם קושי לחזור למצב הניטראלי אחרי כל "פלאש". אם כן, הם מתבקשים לעשות את הסט הבא קצר יותר. המטפל לא שואל על ה-SUD או "מה עולה?" מאחר והשאלות הללו גורמות למטופל להיזכר בזיכרון וזה נוגד את המטרה. כאשר המטופל מצליח בטכניקה וחוזר למצב הניטראלי ללא בעיה, מס' פעמים, המטפל יכול להנחות אותם לבצע "פלאש" 3 פעמים בסט אחד. אחרי 3 סטים כאלה, של 3 "פלאשים" רצופים, המטופלים נשאלים אם הם שמים לב לשינוי ברמת הקושי שהיתה מתחילת הפגישה SUD- של תחילת הפגישה. אם המטופל מדווח על SUD נמוך משמעותית, ניתן לשאול מה ה-SUD הקשור לזכרון המלא. ברגע שה-SUD מאפשר, מבצעים עבודה עם הזכרון המלא.
בד"כ אין אבריאקציה בתהליך אלא אם כן המטופל נשאר בזכרון זמן ארוך מדי. אבל גם אז האבריאקציה הנה נמוכה יחסית כי המטופל לא נזכר בזכרון המלא. ניתן להפחית תגובה בסט אחד או שניים של BLS מהיר המלווה בתגובות מנחמות כגון –
זה בסדר, אני איתך וכו'.
באופן אידיאלי, השימוש בטכניקה מתחיל ממקום ניטראלי אך ניתן לסייע למטופל בבניית מקום בטוח בו יתרכז לפני השימוש ב"פלאש". כמו כן יש להנחות את המטופל לא לחשוב על הזכרון מחוץ לרגע ה"פלאש". ניתן גם לחזק את המקום הבטוח בסט איטי, טרם ביצוע הטכניקה.
יש להסביר למטופל שהכניסה לזיכרון המטריד תהיה כל כך קצרה וזה ימנע מהם לחוש מצוקה. אחרי בין 6-12 חזרות על ה"פלאש" המטופלים מדווחים בד"כ על הפחתה משמעותית של התסמינים הקשורים לזיכרון והם מוכנים להתחיל את תהליך העיבוד המלא.
בהמשך המאמר מתוארים ארבעה תיאורי מקרה שבהם היה שימוש בטכניקה.
* ליאורה מחט: עו"ס קלינית, מטפלת קבוצתית ופרטנית. קב"נית סגל בשב"ס ממיתר.
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר